ביום 13.12.2017 פירסמה רשות המיסים את נוהל גילוי מרצון - הוראת שעה, שלפיו ניתן להגיש בקשה לגילוי מרצון על הכנסות מחוץ לישראל, שלא דווחו לרשויות המס בישראל, וזאת ללא שיינקטו נגד המבקש הליכים פליליים.
נחיצות וחשיבות השימוש בנוהל גילוי מרצון הולכת וגוברת עם עליית המדרגה במאבק הבינלאומי בהון השחור המקבל את ביטויו מחד בחילופי מידע בין מדינות על נכסים פיננסיים של תושבים זרים, ומאידך בלחצים המופעלים על ידי מוסדות פיננסיים בחו"ל על בעלי חשבונות בחו"ל לקבלת אישור מרשויות המס במדינת התושבות כי הכספים המופקדים בחשבונות האמורים וההכנסות מהם מדווחים.
אף כי נוהל גילוי מרצון עוסק בהכנסות מחו"ל שלא דווחו, יש להביא בחשבון כי מלבד הדיווח על ההכנסה החייבת במס בחו"ל שלא דווחה והמס המתייחס, כחלק מהבדיקה המתבצעת על ידי הגורם האזרחי (פקיד השומה) יידרשו מהמבקשים גם הסברים ואסמכתאות למקור הנכסים בחו"ל. הגורם האזרחי (פקיד השומה) ישאף למסות את הקרן כולה בשיעור מס מקסימלי כך שחלק הקרן שימוסה ושיעור המס שיוטל על חלק זה תלוי באיכותם ובחוזקם של ההסברים והאסמכתאות שיומצאו. בהתאם, ועל מנת להקטין את החבות במס בגין הקרן, כחלק מההיערכות לכניסה להליך גילוי מרצון מומלץ לעשות כל מאמץ ולהצטייד בכל אסמכתא אפשרית על מנת שניתן יהיה להוכיח את כשרותם של הנכסים בחו"ל שבגינם הופקה ההכנסה נשואת הגילוי מרצון.
במהלך הבדיקות המבוצעות על ידי הגורם האזרחי (פקיד השומה), נדרש המבקש להמציא אסמכתאות מלאות ורציפות על השתלשלות הגעת הנכסים לידיו. ככל שאין בידי המבקש אסמכתאות מלאות, הוא עלול להיתקל בדרישה העלולה להיות בלתי מתפשרת, של הגורם האזרחי, שבעטיה הנו עלול לשאת בחבות במס שאינה מבוטלת על קרן הנכסים.
הנוהל שפורסם הינו דומה לנוהל הקודם שלפיו נפתח חלון הזדמנויות לדיווח על הכנסות כאמור עד ליום 31.12.2016 ושבמסגרתו הצליחה רשות המיסים לחשוף כ-25 מיליארד ש"ח בכ-7,400 בקשות שהוגשו לאישורה ושהניבו תשלומי מס שהסתכמו בכ-3 מיליארד ש"ח.
הוראת השעה הינה בתוקף עד ליום 31.12.2019 (למעט חלק הנוהל המתייחס לבקשה אנונימית שתהיה בתוקף עד ליום 31.12.2018).
תנאים לכניסה להליך גילוי מרצון
א. הגילוי מרצון יהיה כן ומלא ויעשה בתום לב.
ב. במועד הפניה לגילוי מרצון לא נערכה חקירה ו/או בדיקה בעניין המבקש על ידי רשות המיסים.
ג. במועד הפניה לגילוי מרצון אין בידי רשות המיסים מידע הקשור לגילוי מרצון.
ד.במועד הפניה לגילוי מרצון לא נערכה חקירה ו/או בדיקה בעניין המבקש על ידי משטרת ישראל.
ה. רשות המיסים רשאית שלא לאשר בקשה לגילוי מרצון אם קיים מידע במישרין או בעקיפין ברשות שלטונית אחרת, באמצעי התקשורת, בכתבי בית דין או בפרוטוקולים או בכל מסמך אחר בהליכים אזרחיים ופליליים המתנהלים בערכאה שיפוטית בישראל או בחו"ל.
מסלולים להגשת בקשה לגילוי מרצון
א. מסלול רגיל - הגשת הבקשה לסמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין ברשות המיסים הכוללת את שם המבקש, שנות המס הרלווטיות, מקור ההכנסה, סכום ההכנסה שלא דווחה ואומדן סכום המס לתשלום. לבקשה יצורפו כל המסמכים הרלבנטיים והיא תיחתם על ידי המבקש. לאחר אישור הבקשה יועבר הטיפול לגורם האזרחי הרלבנטי (פקיד השומה) שיקבע את סכום המס לתשלום שיקבל ביטוי בהסכם שומה שייחתם בין הצדדים.
ב. מסלול אנונימי - כמו במסלול רגיל אולם ללא חשיפת שם המבקש. המועד לחתימת הסכם שומה מוגבל בתקופה של 180 יום מהמועד שבו הועבר הטיפול בבקשה לגורם האזרחי. פרק זמן זה ניתן להארכה עד 90 יום נוספים. בסמוך לפני מועד חתימת הסכם השומה ייחשף שם המבקש.
ג. מסלול מקוצר - רלבנטי כאשר סך ההון שנכלל בבקשה לגילוי מרצון אינו עולה על 2 מ' ש"ח וההכנסה החייבת הנובעת מהון זה אינה עולה על 500 א' ש"ח. במסלול זה, לאחר שהתיק הופנה לגורם האזרחי, תופקנה שומות על בסיס ההצהרות שהוגשו על ידי המבקש והמס ישולם על ידי המבקש בתוך 15 יום מיום קבלת הודעת התשלום. במסלול זה לא תתאפשר הגשת בקשה אנונימית אא"כ הוגשה בקשה אנונימית במסלול רגיל מראש ובהחלטת המנהל האזורי הועברה הבקשה למסלול מקוצר לאור עמידתה של הבקשה ביתר התנאים.
חשוב להבהיר כי אין כל וודאות כי רשות המיסים תחדש את נוהל גילוי מרצון לאחר 31.12.2019 (או 31.12.2018 ככל שמדובר במסלול אנונימי) ולאור תחילת יישומם של הסכמים בין מדינתיים ואמנות למניעת התחמקות ממס תגדל הסבירות להגעת המידע על נכסים בחו"ל לרשות המיסים.
הסכמים בין מדינתיים
נכסים פיננסיים בארה"ב - הסכם ה-FATCA שנחתם בין מדינת ישראל לבין ארה"ב שמטרתו העברת מידע באופן אוטומטי על תושבי המדינות החתומות בהסכם וזאת במטרה למנוע התחמקות ממס של תושבי המדינות שהינן צד להסכם.
נכסים פיננסיים באירופה - האמנה המולטילטרלית לחילופי מידע אוטומטי בנוגע למידע פיננסי (CRS-Common Reporting Standart) כפי שפותחה על ידי ה-OECD לצורך אכיפת דיני המס ובה נקבעה מדיניות חילופי מידע אוטומטיים באשר לחשבונות בהם מופקדים נכסים פיננסיים של תושבים זרים באירופה. היישום של חילופי המידע האטומטיים יחל כבר החל מ-9/2018 ובהתאם, מומלץ לשקול ניצול האפשרות להגשת בקשה לגילוי מרצון בהקדם.
ככל שהבקשה לגילוי מרצון הינה במסלול אנונימי, מומלץ כי הבקשה תוגש על ידי עורך דין על מנת לשמור על חיסיון המידע הנוגע למבקש.
לנוחות הקוראים מצ"ב:
1. נוהל גילוי מרצון - הוראת שעה 2017 שפורסם על ידי רשות המיסים.
2. הוראת ביצוע מס הכנסה מס' 5/2018 בה ניתנו הנחיות לפעולה בקש רעם נוהל גילוי מרצון.
3. עדכון להוראת ביצוע מס' 5/2018 במסגרתו בוטלה חובת מייצג לאשר נתונים כאמור בסעיף 1.4 להוראת הביצוע 5/2018.
4. רשימת המדינות בנות הדיווח אליהן ישראל תעביר מידע במסגרת ה-CRS.
