בכתבה שפורסמה באתר "שומה עצמית" ביום 30.11.15 הובא לידיעת הציבור כי קיימת גמישות ונכונות מצד רשות המיסים להקלה בדרישה להמצאת אישור מרשות המיסים במדינת התושבות של מוכר תושב חוץ המוכר דירת מגורים יחידה בפטור ממס. עמדה זו של רשות המסים בישראל זכתה למשנה תוקף עם פרסומה של תוספת מס' 2 להוראות ביצוע 5/2013 ביום 19.1.17.

ההקלה כפי שקיבלה את ביטויה בכתבה האמורה, נוגעת לדרישה להמצאת אישור מרשות המיסים במדינת התושבות, על כך שאין בבעלותו של המוכר, תושב החוץ, דירת מגורים במדינת התושבות כאשר שלטונות המס באותה מדינה אינם נוהגים להוציא אישורים כאמור. ההקלה הנה למרות ההוראה הקבועה בסעיף 49א(א) לחוק מיסוי מקרקעין ("החוק").

בסעיף 49א(א) שהוחלף במסגרת תיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין ונכלל בהוראות הכלליות לפרק חמישי 1: תחת הכותרת "פטור לדירת מגורים מזכה", נקבע כי הזכאות לפטור ממס במכירת דירת מגורים מזכה, מוקנית, בתנאים שנקבעו, לתושב ישראל וכן לתושב חוץ שאין לו דירת מגורים במדינה שבה הוא תושב, שהמציא אישור משלטונות המס במדינת התושבות, כי אין בבעלותו דירת מגורים. 

בסעיף 49א(א) לחוק נקבעה חזקה חלוטה כי יראו תושב חוץ כמי שיש לו דירת מגורים במדינה שבה הוא תושב, כל עוד לא המציא אישור משלטונות המס באותה מדינה כי אין לו דירה כאמור. בסעיף 3.3 להוראת הביצוע 5/2013  מיום 26.12.13 נקבעו הוראות רשות המיסים לגבי הסדר המס החל במכירת דירת מגורים מזכה בידי מוכר שהוא בעלים של דירה יחידה, ובין היתר הודגש לגבי תושב חוץ כי אין להסתפק בתצהיר או כל מסמך אחר למעט אישור משלטונות המס באותה מדינה.

לאור העובדה כי קיים קושי בקבלת אישור שלטונות המס במדינות מסוימות על היעדר דירת מגורים במדינת התושבות (למועד‏ פרסום‏ תוספת מס' 2 להוראת הביצוע 5/2013‏ ידוע‏ כי‏ רק בלגיה ורוסיה‏ מנפיקות ‏אישור כאמור), כנוהל חלופי להמצאת אישור משלטונות המס במדינת התושבות, רשות המיסים הודיעה כי תסתפק בראיות חלופיות המוכיחות עמידה של המוכר בתנאים הקבועים בחוק שלפיהם אין בבעלותו של המוכר דירת מגורים במדינת התושבות.

נוהל דרכי ההוכחה, בהיעדר אפשרות להמציא אישור שלטונות המס כפי שנקבע על ידי רשות המיסים הנו כמפורט להלן:

א. על המוכר להוכיח על סמך ראיות אובייקטיביות כי אכן אין בבעלותו דירת מגורים במדינת התושבות ולשכנע את המנהל.

ב. על מוכר תושב החוץ להצביע על מקום מגוריו וטיב זכויותיו במקום המגורים.

ג. המצאת הסכם שכירות או כל הסכם המעיד על היותו שוכר ולא בעלים באותה דירה.

ד. ככל הניתן, המצאת אישור כי המוכר משלם מסים מוניציפאליים בחו"ל (בדומה לארנונה) כמחזיק בדירה ולא כבעלים.

ה. לחילופין, המצאת דין וחשבון על הכנסות המוכר המעיד כי הכנסותיו אינן כוללות הכנסה מדמי שכירות כאמור.

ו. המצאת תצהיר ערוך לפי פקודת הראיות שבו המוכר מצהיר כי אין לו זכויות בדירת מגורים נוספת במדינת התושבות.

רשות המסים הבהירה כי הנוהל החלופי יחול רק על תושב חוץ שהנו תושב מדינה שרשויות המס שלה אינן מנפיקות אישור ולא יחול על מדינות בהן נוהגים להנפיק אישור (למועד פרסום הוראת הביצוע ידוע כי רק בבלגיה וברוסיה נוהגים להנפיק אישור).