הזכאות לפטור ממס במכירת דירת מגורים יחידה מותנית בין היתר בתקופת בעלות בדירה במשך 18 חודשים לפחות מיום שהייתה לדירת מגורים.

ההגבלה כאמור נועדה למניעת שימוש לרעה במערכת הפטורים הקבועה בחוק בעת מכירת דירת מגורים שלא נעשה בה שימוש ממשי אלא לצורך מימוש מהיר של השקעה.

בנסיבות הבקשה שהוגשה, המוכר החזיק בדירת המגורים תקופה ממושכת כדייר מוגן והוצע לו על ידי רשות הפיתוח לרכוש את זכויות הבעלות בדירה.

למוכר לא היו אמצעים לרכוש את הדירה אלא באמצעות מכר זכויותיו בה בסמוך למועד הרכישה, וזאת בתוך פרק זמן הקצר מ-18 חודשים שנקבעו כתקופת בעלות מינימלית המזכה בקבלת פטור כדירה יחידה.

הבקשה הייתה לראות בתקופת ההחזקה בדירה על ידי המוכר כדייר מוגן כחלק מהתקופה הנדרשת לצורך עמידה בתנאי של 18 חודשים שנקבע בהוראות סעיף 49ב(2).

בהחלטה נקבע כי שימוש למגורים בידי המוכר במעמד של דייר מוגן ובנסיבות המקרה במשך כ-30 שנים עונה על התכלית הסוציאלית העומדת בבסיס הפטור הקבוע בסעיף 49ב(2) לחוק, על אף שהשימוש למגורים בידי המוכר (דיירות מוגנת) נעשה מכוח זכות משפטית שאינה עולה כדי זכות במקרקעין כהגדרתה בחוק.

 החלטת מיסוי 3591/14 מצ"ב.