במהלך שנת 2015 נתבקשנו לטפל בייצוג ולווי מול מנהל מסמ"ק במכירה של מחסן בתמורה כוללת שהסתכמה בכ-250 א' ש"ח על ידי מוכרת שגילה מעל 60 וללא הכנסות נוספות.

בחישוב רגיל, החבות במס של המוכרת הייתה אמורה להסתכם בכ-85 א' ש"ח.

לאחר בחינת הנסיבות האישיות של המוכרת הסתבר לנו כי המוכרת רכשה את המחסן בשנת 1966 מתוך כספים שקיבלה במתנה מהוריה לאחר נישואיה וכי המחסן שימש את בן זוגה בעסקו.

בהתאם, הוגשה על ידינו שומה עצמית על שם בת הזוג בלבד וחישוב המס נעשה בפריסה של שבח המקרקעין ל-4 שנות מס המסתיימות בשנת המכירה.

בשלב ראשון המפקח לא קיבל את השומה שהוגשה ודרש לפצל את השבח בין בני הזוג מאחר שלבן הזוג היו הכנסות מעסק וחישוב המס בפריסה אצל בן הזוג עשוי היה לכאורה להביא להגדלת החבות במס על מחצית מהשבח שתיוחס לו (מדובר באותו מפקח ששבועיים קודם לכן טען בתיק אחר כי לא ניתן לפצל שבח בין בני זוג).

המפקח קיבל את עמדת משרדנו לייחוס שבח המקרקעין לבת הזוג בלבד ולאחר השלמת השרות שניתן על ידי משרדנו המוכרת לא הגיעה כלל לחבות במס במכירה. עקב השרות שניתן על ידי משרדנו בוטלה החבות במס שהיתה אמורה להסתכם בכ-85 א' ש"ח.